המדריך להתאמת הנעל לכף רגל סוכרתית

מה זה בעצם כף רגל סוכרתית?

כשחושבים על בעיות בכף הרגל, חשוב להתחשב באנשים הסובלים מסוכרת נמצאים בסיכון גבוה לפתח סיבוכים של זרימת דם לקויה לרגליים ופגיעה עצבית.

כאשר זרימת הדם לרגליים פגומה פצעים מחלימים לאט יותר, המשמעות היא שגם אספקת החמצן לאזור אינה מספקת.

נזק עצבי יכול לגרום לאובדן תחושה ברגליים, כלומר החולה עלול לא להרגיש חום, קור או כאב, חתכים, או שלפוחית בכפות רגליו.

הסכנה בפציעות כגון אלה היא שיכולים להיגרם כיבים וזיהומים ומאחר שאספקת החמצן היא מועטה, קשה לרגל להחלים.

במקרים חמורים כף רגל סוכרתית עלולה להוביל גם לקטיעה של הרגל.

לכן, החשיבות של טיפול ברגליים עבור חולי סוכרת היא גבוהה והכרחית, בין היתר, גם התאמה נכונה של מידת הנעליים.

מי מאיתנו לא סבל בגלל נעליים חדשות?

עבור מרבית האוכלוסייה, התאמה נכונה של נעליים אינה בעלת משמעות מיוחדת.

כאשר מידת הנעליים אינה מתאימה זה יכול לגרום ליבלות, שלפוחיות, נפיחות ועוד מגוון של בעיות שאנחנו נוטים להתעלם מהן.

עבור חולי סוכרת בעלי כף רגל סוכרתית זה יכול להיות קריטי, להם הבחירה במידת נעליים נכונה בעלת חשיבות גבוהה.

השילוב של הפגיעה בזרימת הדם ביחד עם נזק עצבי מעלה את הסיכוי לכיבים ברגל, תוסיפו לזה נעליים לא מתאימות, הסיכון לפתח כיבים עולה עוד יותר.

מהם המאפיינים לנעליים מתאימות לחולים עם כף רגל סוכרתית?

רוב חולי הסוכרת שעובדים עם תוכנית טיפול לסוכרת שלהם יכולים לנעול נעליים רגילות ללא התאמות מיוחדות.

אך חולי סוכרת הסובלים מעיוותים חמורים במפרקי כף הרגל עשויים להזדקק לנעליים טיפוליות מותאמות אישית הכוללות מדרסים ותוספות אורתופדיות להתאמה מיטבית למצב כף הרגל.

המדריך – למה כדאי לשים לב בבחירת נעליים לכף רגל סוכרתית

1. תיבת הבהונות:
   צריכה להיות ארוכה מספיק, כך שהבהונות לא נוגעות בחלק הקדמי של הנעל, ומרווחת מספיק כדי לנענע מעט את בהונות הרגליים.
   מבחינת רוחב, רחב מספיק אבל לא עד כדי כך שהרגל מחליקה מצד לצד.
   עדיפות לנעל שעשויה מחומרים נושמים, כגון עור או בד, מאפשרת לזיעה להתאדות ומסייעת לשמור על הרגליים יבשות לאורך כל היום.
2. לשון הנעל:
   לשון הנעל צריכה להיות רחבה מספיק ומרופדת כך שהשרוכים לא נוגעים בחלק העליון של הרגל.
3. צוואר הנעל:
   הוא הפתח דרכו הרגל נכנסת לנעל. מומלץ לוודא כי שפת הנעל, המכונה צוואר / צווארון, מרופדת היטב ונמוכה מספיק, כדי לא לשפשף את עצמות הקרסול.
4. עוטף הקרסול:
   חלק זה של הנעל מחזיק את הקרסול.
   בדרך כלל מייצרים אותו נוקשה כדי לשלוט בתנועה בחלק האחורי של הרגל, עם זאת, מומלץ לוודא שגם שם יש ריפוד נאות כדי לשמור מפני שפשוף הקרסול.
5. ריפוד פנימי:
   כף הרגל יושבת ישירות על הריפוד הפנימי אשר, בנעליים רגילות, עשוי בדרך כלל משכבה אחת של קצף.
   קניית נעליים עם ריפוד פנימי נשלף מאפשרת להחליף אותו עם ריפוד מותאם אישית במיוחד לרגל החולה.
   תוסף כזה, המותאם אישית מצריך לפחות שלוש שכבות – שכבה רכה של קצף על גבי שתי שכבות נוקשות בתחתית כדי לספק יותר עמידות.
6. סולייה אמצעית:
   הסולייה האמצעית הוא החלק האמצעי של הסולייה, המשמש כמרכך עבור כרית כף הרגל.
   ככל שמרכז הנעליים גמיש יותר, כך הוא יוצר יותר לחץ על הקשת משום שהנעליים מתכופפות במקום שהרגל אינה מתכופפת.
   כדאי לבחור נעל עם קשת חזקה מספיק.
   כדי לבדוק, צריך להחזיק את הנעל באזור העקב ולדחוף את תיבת הבהונות מעט כלפי מעלה.
   הנעל צריכה להתכופף ליד מפרק כף הרגל כמו שהרגל עושה כאשר מכופפים את הבהונות.
   אם הנעל מתכופפת באזור הקשת, מומלץ לוותר עליה.
7. סולייה חיצונית לכף רגל סוכרתית:
   חלק זה של הנעל, בא במגע ישיר עם הקרקע, כך שהוא צריך להיות עמיד וגמיש.
8. מידה ומדידה של נעליים לכף רגל סוכרתית:
   רגליים נוטות לשנות את הצורה והגודל לאורך זמן, ולכן נעליים שרכשנו בגיל צבא, כנראה לא יתאימו בגיל מבוגר.
   בנוסף, אצל רוב האנשים נמצא כי רגל אחת גדולה יותר מהשנייה, לכן חשוב למדוד את שתי הרגליים.
   הכלי המשמש למדידת כף הרגל מודד את הרוחב, אורך הקשת ואת האורך הכולל מן העקב עד הבוהן.

כדי לקבל מדידה מדויקת, יש לעמוד באופן טבעי כאשר משקל הגוף מחולק באופן שווה בין שתי הרגליים.

מומלץ לקנות נעליים לקראת סוף היום, כאשר הרגל כבר התנפחה מכל פעילות היום.

נעליים בעלות מידה זהה יכולות להיות שונות בצורתן, בגובה של תיבת הבהונות, ובעומק הכולל.

אדם עם רגל רחבה מאוד, שינויים במפרקי כפות הרגליים או דפורמציות בכף הרגל עשוי להזדקק לנעל בעלת "תוספת עומק" כדי להכיל את החלק הארי של כף הרגל.

במקרה כזה, צריך למדוד את גובה כף הרגל ואת היקף כף הרגל סביב הקשת כדי להתאים את הרגל לנעל המתאימה.