מהו ריאקטור, מתי הוא נחוץ לנו?

ריאקטור הינו מיכל או מערכת המהווה תשתית להתרחשות תגובה כימית כלשהי, וזאת על מנת לייצר תוצר כלשהו.

לרוב, יש נטייה לחשוב כי ריאקטור חייב להיות בעל נפח גדול, שכן נהוג לחשוב שריאקטור הוא כלי שמבוצעת בו תגובה בהיקפים גדולים (גימלון של תגובה שכבר בוצעה, במעבדה, בנפח קטן יחסית).

אך ישנם גם ריאקטורים בנפחים קטנים יחסית אשר לא מבוצע בהם גימלון, וזאת בגלל התשתית המורכבת שהתגובה מצריכה.

כאשר התגובה הרצויה חייבת להתרחש בטמפרטורה ובלחץ גבוהים (למשל טמפ' של 400 מעלות צלזיוס ולחץ של כ-200 אטמוספירות), על כן חייבים ריאקטור שעשוי ממתכת עבה, לדוגמא: ריאקטור העשוי מנירוסטה מסוג 316, או מסגסוגת, או מטיטניום. התגובה מצריכה תשתית או מיכל מיוחד –  כמו ריאקטורים של חברת Parr האמריקאית אותם אנו מייבאים

תגובות המצריכות טמפ' ולחץ גבוהים מחייבות כלי העשוי מתכת עבה, ולא יוכלו להתבצע בריאקטור עשוי זכוכית (וזאת בשונה מביו-ריאקטור, שמצריך טמפ' עבודה של בערך 37 מעלות צלזיוס מקסימום, עם לחץ נמוך יחסית) מכוון שידוע כי זכוכית לא עומדת בלחצים גבוהים במיוחד, וגם לרוב לא תעמוד בתגובות שמצריכות טמפ' מעל לכ-300 מעלות צלזיוס, ולעתים אפילו פחות מכך.

חשוב לזכור שריאקטור שעובד בטמפ' ולחץ גבוהים מחייב כללי בטיחות ומנגנוני בטיחות ברמה גבוהה, מדנט לא משווקת ריאקטורים ללא מנגנוני אבטחה.

חשוב לזכור שישנו נפח כולל לריאקטור ונפח עבודה לריאקטור, נפח העבודה הוא כ-80% מנפח הריאקטור הכולל, כדי להגביר את רמת הבטיחות בעבודה השוטפת.

ברוב המקרים, ניתן לסווג את הריאקטורים ל-2 קטגוריות עיקריות:

ריאקטור ללא בוחש

ריאקטור ללא בוחש, לרוב, יהיה ריאקטור שהשימוש שלו הוא לתגובות של גזים. מכוון שלגזים ישנה תכונה טבעית שהם מתפשטים לכל המרחב בהם הם מצויים, קל יותר לערבב אותם, הם קלים יותר ופחות צפופים וצמיגיים מנוזלים, ועל כן ברוב המקרים לא צריכים בוחש. על ידי לחץ וטמפ' ניתן לשלוט עליהם, גם בלי בוחש, כדי לייצר את התוצר הרצוי.

ריאקטור עם בוחש

ריאקטור עם בוחש, לרוב, יהיה ריאקטור שישומש לתגובות של נוזלים, או שיש לפחות נוזל אחד במערכת.

מכוון שלנוזלים אין תכונה טבעית שהם מתפשטים לכל המרחב בהם הם מצויים, קשה יותר לערבב אותם, ועל כן ברוב המקרים כן צריכים בוחש.

נוזלים הרבה יותר צפופים וצמיגיים ביחס לגזים, ועל כן השליטה עליהם עם לחץ וטמפ' היא מוגבלת יחסית, וצריכים בוחש שיעזור לערבוב המגיבים, מה שיפיק תוצר אחיד יותר ומהירות גבוהה יותר.

חשוב לציין כי, יש ריאקטורים מנתיים ויש ריאקטורים רציפים. ריאקטורים מנתיים הם בעצם מערכות שניתן לדמות אותן לסיר בישול במטבח – מזינים את המגיבים, מחכים זמן מסוים עם הגדרות רצויות שהוגדרו – והתוצר מוכן, ומפסיקים את העבודה. ויש ריאקטורים שהם רציפים – תמיד יש הזנה של מגיבים, נוצר תוצר שמתפנה לכלי אחר, כדי שהתגובה של המגיבים תמשיך ויווצר עוד תוצר. חשוב לציין שריאקטורים רציפים יקרים בהרבה מריאקטורים מנתיים, מעצם המורכבות של התכנון והייצור שלהם.

לסיכום

מעבדות מחקר ומעבדות תעשייה מחזיקות בריאקטורים לביצוע גימלון לתגובות הכימיות או לבצע תגובות כימיות בריאקטורים ממתכות עבות לתגובות שדורשות טמפ' ולחץ גבוהים, מה שקשה וכמעט בלתי אפשרי לבצע במעבדה בלי בקרות בטיחות ברמה גבוהה.

אנו ממליצים לפנות לנציגי המכירות שלנו לשם התאמת סוג הריאקטור והנפח המתאים לעבודתכם.

בהצלחה,

מדנט מכשור מדעי.

כי מומחיות במכשור מדעי זה אנחנו.